לבנות סכר מחול מדברי, ואחרי 30 שנה הסכר הופך ליער

במדבר יש חול בשפע. הקרקע מתה בגלל חוסר מים, אבל חול — יש אינסוף. מה אם נבנה מהחול הזה סכר לאגירת מים?

לא ניתן. חול מדברי עדין ועגול מדי — מים לא מצליחים לחלחל דרכו. הוא פשוט הופך לבריכת בוץ ענקית. לכן, כדי לבנות סכר חול שכולא מים בתוכו, צריך להביא חול נהרות ממרחקים. יותר מ-60% מעלות הבנייה מושקעים בהובלת החול. במקומות שבהם אנשים מתים מצמא, אין גם כסף לקנות חול.

אם ניתן היה להשתמש בחול המדברי החינמי שנמצא בכל מקום, העלות הייתה יורדת לחמישית. האם זה אפשרי?

איך הופכים חול חסר תועלת לחצץ מלאכותי

פותחה טכנולוגיית עיצוב שהופכת חול מדברי לגרגירים גסים וקשיחים כמו חול נהרות. השם: Oasis Pellet (כדורית נאה). המתכון כך:

• חול מדברי — 95%
• ליגנין — תוצר לוואי של תעשיית הנייר. זהו רכיב ההדבקה הטבעי של העץ.
• חומצת לימון — תוסף מזון הנמצא בתפוזים ולימונים. משמש כמקשיח.
• חום שמש — ייבוש תחת שמש המדבר הלוהטת. אין צורך בדלקים מאובנים.

כשמערבבים את החומרים האלה ומעצבים כדוריות בקוטר 5–10 מ"מ, נוצר חצץ מלאכותי שמים זורמים דרכו בחופשיות.

כל החומרים ברמת מזון, ולכן הם בטוחים לשימוש במקורות מי שתייה. קישור צולב של חומצת לימון מעניק לליגנין תכונות של פלסטיק טבעי שאינו מתמוסס במים. אין צורך בתנור של 700 מעלות ולא בתהליכים כימיים מורכבים. מערבבים, מעצבים, מייבשים בשמש המדבר — וזהו.

מבנה היברידי תלת-שכבתי

לא ממלאים רק בכדוריות. כדי להשיג גם יציבות מבנית וגם כדאיות כלכלית, הבנייה מתבצעת בשלוש שכבות.

שכבה 1: הבסיס — אף טיפה לא דולפת

חול מדברי מעורבב עם סיד ופוצולן. זהו יישום של מתכון הבטון הרומאי העתיק. תגובה הידראולית, שבה החומר מתקשה במים, יוצרת שכבת איטום מושלמת. זהו היסוד ואיטום התחתית של הסכר.

שכבה 2: הליבה (90%) — מאגר מים טהורים עצום

כדוריות Oasis Pellet תופסות 90% מנפח הסכר. מים נקיים נאגרים בחללים הרחבים שבין הכדוריות הגסות.

המפתח הוא סביבה אנאירובית סגורה מלמעלה ומלמטה. כשאין חמצן, מיקרואורגניזמים אינם יכולים לפרק את הליגנין. הכדוריות אינן נרקבות ומחזיקות עשרות שנים.

שכבה 3: העליונה (10%) — מכסה חוסם חמצן

החומר היחיד שמגיע מבחוץ. 30–50 ס"מ עליונים מכוסים בחול נהרות וחצץ. לשכבה זו שלושה תפקידים:

1. חסימת חמצן — מונעת את פירוק שכבת הכדוריות שמתחת.
2. משקולת — מונעת מהכדוריות הקלות לצוף ולהיסחף בשיטפונות.
3. מסנן — סוננת מזהמים חיצוניים כקו הגנה ראשון.

יותר מ-90% מכלל החומרים מופקים במקום. חול חיצוני יקר נדרש רק ל-10% של המכסה. עם אותו תקציב אפשר לבנות פי חמישה יותר סכרים.

אחרי 30 שנה, הסכר הופך ליער

התפנית האמיתית של הטכנולוגיה הזו מתרחשת אחרי שתם תוחלת חייה.

תוחלת החיים של כדוריות Oasis Pellet היא כ-20–30 שנה. כשמפרקים את הסכר, כדוריות הליגנין מתפרקות בהדרגה להומוס — חומר אורגני פורה. חול המדבר הופך לקרקע פורייה שבה צמחים יכולים לגדול.

חול מדברי חסר ערך הופך למאגר מים, והמאגר הופך לקרקע של יער. פסולת תעשייתית (ליגנין) וחול מדברי נפגשים, יוצרים מי חיים, ובסוף חוזרים כיער. מעגל שלם.

היכן ניתן ליישם

אפריקה, המזרח התיכון, מונגוליה. הטכנולוגיה ישימה בפרויקטי סיוע בינלאומיים (ODA) באזורי אקלים יבשים. כמה משאיות של ציוד נייד מגיעות לשטח ובונות סכר מקומי מחול מקומי. האנרגיה — מהמדבר.

הטכנולוגיה פשוטה. החומרים נמצאים במקום. מה שצריך זה את הסכר הראשון שיוכיח את זה.